רקע מקצועי, בנימה אישית

אני ביולוג שעוסק בנושאים שונים הקשורים לאיכות הסביבה. אני משתדל תמיד לשלב את האהבה שלי לטבע ולנוף עם פעילות ממשית בשמירת טבע ובתכנון סביבתי.

בתחילת דרכי המקצועית עבדתי בחברה להגנת הטבע כמדריך, מנהל בי"ס שדה וכחוקר. במסגרת עבודתי בחברה למדתי לתארים מתקדמים באוניברסיטת ת"א.  את עבודת המסטר עשיתי באכזיב, בהדרכת פרופ' לב פישלזון. חקרתי את החי והצומח הימיים מסביב לאיים שמול החוף וערכתי השוואות בין הצד המערבי שחשוף למכות הגלים ובין הצד המזרחי שמוגן מהגלים. מחקר זה היה אחד הראשונים שנעשה בצלילה בים התיכון  בישראל והמידע שנאסף אז משמש עדיין כבסיס למחקרים חדשים יותר באזור הליטורל הסלעי בארץ. 

בהמשך, עברתי לבית ספר שדה נעמה (שארם א-שיח). בנוסף לעבודה בהדרכה, חקרתי שם קיפודי-ים והשלמתי את הדוקטורט בנושא זה (שוב, בהדרכת לב פישלזון) רק לאחר פינוי סיני. גם לאחר הפינוי המשכתי לעבוד בחברה להגנת הטבע ולעסוק  בסקרי שטח ובשמירת טבע.

עם הזמן הרחבתי את תחומי העיסוק שלי ובכל המקרים המשכתי לעסוק בנושאי סביבה וטבע. 

באוניברסיטה העברית השתתפתי במחקר שניהל פרופ' הלל שובל.  המחקר בדק את האפשרויות לגידול דגים במים מזוהמים ואת הסיכונים הכרוכים בכך לבריאות הציבור ובריאות הסביבה. מתברר מהמחקר שאם עושים זאת נכון, גידול הדגים עשוי לשפר את איכות המים ויחד עם זאת אפשר (במגבלות מסויימות) לצרוך את הדגים האלה בלי להסתכן באופן משמעותי.

במכון לחקר שמירת הטבע שבאוניברסיטת ת"א חקרתי את השפעת זיהום הסביבה על אוכלוסיות של חיות בר. מתברר כי ישנם כאלה שמסתדרים היטב עם הזיהום. מגלן חום Plegadis falcinellus למשל,  נחשב בזמנו נדיר אולם במחקר שלנו (יחד עם זוהר צוק-רימון ז"ל) התברר כי עוף זה מתרבה בעיקר באזורים שבהם נפוצה פסולת אורגנית ומוצא את מחייתו בשפע במאגרי שופכין, מזבלות, ערימות אשפה וכיוצא באלה. 

גם הצדפה סירה קטומה Donax trunculus חיה בצפיפות גבוהה ביותר דווקא במים הרדודים העכורים של מפרץ עכו. בדיקות כימיות שערכנו ברקמות צדפות בחוף שמול מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ" שבחוף עכו, גילו ריכוזים גבוהים מאד (הגבוהים ביותר שנמצאו בחופי ישראל) של המתכת הרעילה כספית.

עזבתי את האוניברסיטה כדי לנהל את מכון הטבע במכללת בית ברל. מאז 1986 עד 2017 עבדתי במכללה כמרצה בכיר לביולוגיה ואקולוגיה. במשך כל השנים השתדלתי להקנות לסטודנטים שלי "ערכה לזיהוי חנטאריש" (לפי ניל פוסטמן). לדעתי, לימודי טבע יעילים במיוחד לפיתוח יכולת חשיבה עצמאית כי הם מבוססים על סיורים, ניסויים ותצפיות. רק כך יכול הלומד לנקוט עמדה עצמאית לאור הנתונים והנסיון האישי, בלי להכנע לסמכות חיצונית ולקלישאות מקובלות.

במקביל לעבודה החינוכית, הקמתי חווה לגידול דגי נוי טרופיים לייצוא, "סייפן – דגי נוי". עם סגירת החווה (סכסוך עסקי עם השותפים) התחלתי לעסוק ביעוץ למגדלי דגים ובהמשך, יעוץ סביבתי בים וביבשה. במשך הזמן רכשתי ניסיון רב  בהערכת ערכי חי וצומח במערכות אקולוגיות ובכתיבה ועריכה של תסקירי השפעה סביבתית ומסמכים סביבתיים אחרים. כחלק מפעילותי הסביבתית, הצטרפתי במשך כשנתיים לארגון "אדם טבע ודין" כמדען מים של הארגון.

בין השאר הייתי חלק מועדת היגוי שעסקה ביישום טיפול משולב באתרים מזוהמים. Risk-Based Corrective Action, RBCA. הועדה כללה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד הבריאות והתאחדות התעשיינים. הרציונאל של הפרויקט הוא שאין טעם לנסות לטהר אתר מזוהם באופן מלא ובמקום זאת יש לשים את הדגש על מזעור הסיכונים הבריאותיים והאקולוגיים, כדי שבכל מקרה לא יהיה סיכון משמעותי – לא לבריאות הציבור ולא לבריאות הסביבה. בין השאר, השתתפתי בצוות מצומצם שגיבש פרוטוקול התייחסות מובנית לנושא סקר סיכונים אקולוגיים – נושא שבינתיים אינו מקבל תשומת לב ראויה בתהליך קבלת ההחלטות.

בשנים 2010-2015 שימשתי כיועץ האקולוגי של הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).

בשנים האחרונות אני עובד כיועץ אקולוגי עצמאי בנושאי סביבה ובעיקר: איכות מים, אקולוגיה ימית וחופית, הערכת השפעות סביבתיות (EIA), ערכי טבע ותכנון סביבתי. בצעתי עשרות סקרי שדה ביבשה ובים וכתבתי דו"חות רבים בנושאי אקולגיה שונים. השתתפתי בכתיבה ועריכה של סקרי השפעה על הסביבה, חוו"ד ומסמכים סביבתיים נוספים.